הכתב

מקור הכתב

:במסכת אבות פרק חמישי משנה ו', מונה המשנה עשרה דברים שנבראו ביום השישי לבריאה בין השמשות

....עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן: פי הארץ, ופי הבאר, ופי האתון
"והכתב, והמכתב, והלוחות

פירש ר' עובדיה מברטנורה ד"ה "הכתב" – הוא צורת האותיות
:בסדר עקב שבספר דברים (פרק י' פס' א') חלק מתוכחה של משה רבינו לעם ישראל טרם כניסתם לארץ כתוב

בעת ההוא אמר ה' אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה, ועשית לך ארון עץ
ואכתב על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת, ושמתם בארון
ואעש ארון עצי שטים ואפסל שני לחת אבנים כראשנים, ואעל ההרה ושני הלחת בידי
ויכתב על הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר ה' אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל, ויתנם ה' אלי

לפי פשט הכתוב- הקב"ה בעצמו כתב את המכתב – עשרת הדברות, על הלוחות השניים שפסל משה, ולפי המסורת - הכתב בו נכתבו עשרת הדברות הוא הכתב המסור לנו בידי אבותינו

לפי מדרש המובא בגמרא (ברכות נ"ה ע"א) – באותיות אלו נבראו שמים וארץ

המסורות של הכתב

,ישנן שלוש מסורות נפוצות, ובנוסף ישנן מסורות של חב"ד, ושל יוצאי תימן
לכל אות מוגדרים איברים (גג – החלק העליון של האות, ירך – החלק העומד של האות, וכו'), ובין כל המסורות אברי האותיות זהים אך עם שינויים קלים, ובכך נשמרת המסורת

כדאי שהכתב בו נכתבו התפילין יהיה לפי המסורה הנהוגה בביתכם – וכך אתם ממשיכים את מסורת אבותיכם

:שלוש מסורות הכתב הנפוצות הינן

• כתב בית יוסף - לפי מסורת האשכנזים ( נקרא כך על שם פירושו של ר’ יוסף קארו – מפרש הארבעה טורים של ר’ יעקב בן הרא”ש (רבינו אשר)).
• כתב האר"י (ר' יצחק בן שלמה לוריא) הקדוש – לפי מסורת החסידים (שזהו כתבו של ר' חיים ויטאל) שעליו סמך האר"י הקדוש את ידיו.
• כתב וועליש – לפי מסורת עדות המזרח – כפי שמובא בפירושו של היעב"ץ (ר' יעקב בן צבי, אב"ד עמדין) "מור וקציעה" על חלק "אורך-חיים" מארבעה הטורים ופירוש הבית יוסף.

מהות הכתב

מכיוון שזהו כתב אלקי, שלפי המדרש בו נברא העולם ואיננו משיגים בהבנתנו את עומק המהות שבכתב – יש חשיבות לצורת האותיות שאברי האות תהיינה לפי המסורה, וכן שלא להחסיר איבר, וכמובן שלא להחסיר או להוסיף אותיות – כל אילו הינם דברים שפוסלים את הסת"ם. וכן לדייק בקוצי או תגי האותיות. מעבר לכך יש חשיבות לכתיבה לשם הסת"ם שאותו כותבים, לקידוש השמות הקדושים לפני כתיבתם, וכן לחיתוך המילים הנכתבות בפה בזמן הכתיבה (כפי שיש חשיבות לחיתוך המילים בשפתיים בזמן התפילה)

רבותינו דרשו מדרשים רבים על כל אות ואביא מעט מהם לנסות להמחיש מעט את עומק המהות שבכתב

• האות א - נכתבת אלפ
• האות א - א נכתבת עם שתי אותיות יו"ד ( עליונה ותחתונה), ואות וא"ו – שזהו גוף האות – סכום הגימטריה של אותיות אלו -(2 יו"ד וואו) – 26
• האות ל - ל נכתבת עם אות וא"ו ( עליונה – צוואר הלמ”ד), ואות כ"ף תחתונה – סכום הגימטריה של אותיות אלו – אף הוא 26
• האות פ או ף - פ נכתבת עם אות וא"ו ( הפוכה ), ואות כ"ף – סכום הגימטריה של אותיות אלו – אף הוא 26
• המספר 26 – הוא גם הגימטריה של שם ה' – אותיות - ה , ו , י ,ה אות אל"ף מסמלת את מלך העולם – הקב"ה
• האות - ב האות בה מתחילה התורה – "בראשית" - צורתה כמבנה הפתוח קדימה כמו להורות שעל האדם לעזור במעשה הבריאה כמו שכתוב (ישעיהו מה’, ח’) "לא תהו בראה לשבת יצרה”
  
  וכך בשבע ברכות בחתונה, בברכת יוצר האדם – אנחנו מזכירים שבעזרת ה' בניין האדם הוא בניין עדי-עד – ומבקשים ממנו שכך גם ימשיך ויהיה ע”י בנין זוג זה שנישא כעת
  
  לאות בית יש קוץ קידמי בגגה, וקוץ אחורי במושבה – לפי מדרש שמובא בגמרא בירושלמי ( חגיגה, פב, ה'): מפני מה לבי"ת שני עוקצים אחד למעלה ואחד לאחוריו – אומרים לבי"ת מי בראך – מראה להם בעוקצו לשמעלה, ומה שמו – מראה להם בעוקצו שמאחוריו לצד האל"ף
• האות - ג לפי מסורת כתב הבית יוסף והאריז"ל – גופה כזי"ן ורגלה פשוטה קדימה לכיוון הדלת – בגמרא (שבת קד ע"א) – שכן דרכו של גומל חסדים לרדוף אחרי דלים (אות ד)