במצוות הציצית, נצטווינו בכמה מקומות בתורה, בסוף סדר שלח-לך בחומש במדבר "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם", וכן בסדר כי-תצא בספר דברים "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה". להטיל ציצית בבגד שנתכסה בו. ומהי ציצית - מעבירין ארבעה פתילי צמר בכנף בגד של ארבע כנפות, כך שקופלין אותן בכנף הבגד הן שמונה ראשי חוטין, ואחד מהם שהוא השמש - פתיל תכלת, שבו כורכים את האחרים - ויהיה ארוך יתר על השאר. אין תולין אותן סמוך ממש לכנף הבגד, ולא רחוק, אלא סמוך כשיעור רוחב אגודל משפת הבגד וקושרן בקשר כפול בחמישה מקומות, ובין הקשרים יכרוך הפתילים עם השמש ישנן שיטות רבות איך כורכים - לרוב השיטות כסדר 7 - 8 - 11 - 13, אך נרחיב בנקודה זו בהמשך. ארבע הציציות מעכבות זו את זו שארבעתן מצווה אחת היא, אבל אין התכלת מעכב את הלבן ואין הלבן מעכב את התכלת - שהכל מצווה אחת. כך שניתן להטיל פתילים לבנים או פתילי תכלת בלבד צבע התכלת שנצטווינו בו, דומה לעין הרקיע ונעשה לפי לשון הגמרא במנחות (מד,א') מדם של חילזון (בשנים האחרונות מפיקים את צבע התכלת מנוזל בשלפוחית חילזון ימי הנקרא ארגמון כהה קוצים), וצובעים בו את פתיל השמש, הפתילים צריכים להיות טוויים מצמר שנאחז בו הצבע יפה, לשם מצוות ציצית, וכך גם צביעת הפתיל בתכלת. צריכה להעשות לשם מצוות ציצית משרשי המצווה לפי הכתוב למען נזכור את כל מצוות השם תמיד, נתרחק מהחומר (לא נתור אחרי העינים והלב ) ונדבק בקדש ובקיום העולם לפי מצוות הבורא - כפתיל התכלת שמזכיר את הרקיע המצווה נוהגת ביום ("וראיתם אותו") - מזמן שמצליח להבדיל כבין פתיל תכלת ללבן
נאמר בפרשת ציצית "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם" - בגד - היינו מעשה אורג (ולא עור למשל שאין בו אריגה). נחלקו האמוראים בגמרא (מנחות לט, ב ) האם חיוב מצוות ציצית מהתורה רק בגד צמר ופישתים, או בגד מכל סוג - פסק להלכה השולחן ערוך - בגד צמר ופישתים - חייב מדאורייתא ושאר בגדים - מדרבנן, והרמ"א (שיטת הליטאים) חלק עליו וקבע שכל סוגי הבדים חייבים מדאורייתא ולכן כדי לצאת לכל הדעות כדאי להדר ולרכוש בגד ציצית או טלית מצמר לגבי גודל מינימאלי של הבגד החייב בציצית - נתנו בגמרא במנחות שני תנאים:
להלכה פסק השולחן ערוך שמספיק התנאי הראשון - שמכסה ראשו ורבו של קטן - והמשנה ברורה הוסיף שיש בגודלה לפחות 3/4 אמה (שזה 36 ס"מ לשיטת הגר"ח נאה, ו45 ס"מ לשיטת החזו"א) מלפניו ו3/4 אמה מאחריו הבגד צריך שיהיה ראוי ללבישה (ולא צעיף למשל), ומיועד ללבישה, ולא לצרכים אחרים, כנפות הבגד צריכות להיות מרובעות ולא מעוגלות, ושרוב הכנפות בבגד תהיינה פתוחות - ולכן יש לשים לב בגופיית ציצית שרוב התפר בצידי הבגד פתוח ולא תפור לגבי בגד העשוי מבד סיננטי - נחלקו האחרונים - רוב האחרונים הסכימו שאם יש בבגד אריגה - הוא חייב, אך לא יברך וכמובן מי שרוצה ויכול להדר במצווה זו לשם שמיים – תבוא עליו ברכה
נחלקו בית שמאי ובית הלל (מנחות מא,ב) האם שלושה או ארבעה פתילים, וזהו אחד מהמקומות הבודדים בהם נפסקה הלכה כבית שמאי שיש לתת ארבע פתילות, וכן כתב השולחן ערוך (או"ח יא, יב) ארבעה כפולים שהם שמונה, ואם הוסיף - פסול שיעור הגדיל (הקשרים והליפופים) - ארבע אצבעות (ע"פ שיטת הגר"ח נאה) 8 ס"מ, והחוטים - 8 אצבעות ( 16 ס"מ) כלומר סה"כ לפחות 24 ס"מ אם נפסקו חוטי הציצית - ונשתייר בהם כדי עניבת (ליפוף) כל החוטים ביחד - כשר, אבל אם נפסקו שני ראשים - שמה שניהם מראש אחד ותפסל, לכן אנו נוהגים לתת סימן בכריכות החוטים שלעולם ד' ראשים - מצד אחד של הקשר, והד' הנותרים בצדו השני - וכך אם נפסקו עד ארבעה חוטים מצד אחד - כשר כיוון שאינם אותו חוט, ובנותר בחוט מצידו השני של הקשר - נותר כדי עניבה לרבינו תם אין מכשירין אלא שנשתיירו שני חוטים שלמים היינו ארבעה ראשים, והשאר נשאר בהם כדי עניבת החוטים ומסיים השולחן ערוך - שטוב לחוש לשיטת רבנו תם, וכך סובר גם הרמ"א ציצית בחוץ? - נאמר בתורה "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותו" - טעם המצווה ראיית הציצית לשם זכירת המצוות. לפי לשון השולחן ערוך "ללבשו על בגדיו" (או"ח כד, יא) משמע שיש ללבוש הטלית קטן מעל הבגדים , ועליו כותב המשנה ברורה שבכתבים מובא שיש ללבשו תחת בגדיו, ומביא את המג"א שאומר שצריך שיהיו הציצית מבחוץ. אך למנהג החסידים וגם לפי הקבלה - נהגו שגם הציציות מכוסות מתחת לבגדים מנין הכריכות עם השמש - לפי רוב השיטות : קשר כפול - 7 כריכות - קשר כפול - 8 כריכות - קשר כפול - 11 כריכות - קשר כפול - 13 כריכות - קשר כפול.
פתיל תכלת - לפי הנאמר "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת" נחלקו המפרשים:
בבוקר לאחר נטילת ידים, יבדוק הפתילות ויפרידם, יתעטף בטלית מעומד ויברך. בטלית קטן - למרות שאין בו כדי שיעור עיטוף - אומר השולחן ערוך (או"ח ח') שטוב להניחו על ראשו - רחבו לקומתו ולהתעטף בו כדי זמן הילוך 4 אמות (כ2 מטרים), יברך, ואז ימשכנו מעל ראשו וילבשנו נחלקו האחרונים לגבי ברכת טלית קטן: לדעת השולחן ערוך (ספרדים) יברך "להתעטף בציצית" ,לדעת הרמ"א (ליטאים ורוב החסידים) "על מצוות ציצית". לגבי טלית גדול - העיטוף - פירשו הגאונים כעטיפת הישמעלים כולל את הראש והצוואר (כעין רעלה של ימינו) ומחזיר ב' ציציות לאחריו (וב' לפניו) ויברך "להתעטף בציצית" ולאחר שיברך יסדר הטלית שיהיו ב' ציציות לפניו וב' אחוריו. בזמן התפילה - לדעת המשנה ברורה - יש לכסות ראשו בכל זמן התפילה, יש נוהגים מברכת יוצר אור, ויש נוהגים שלא. צריך שיהיו שתי ציציות לפניו ושתים מאחוריו שיהיה עטוף במצווה חוטי ציצית שאין ראויים לשימוש - איינם צריכים גניזה, אך אין לזורקם במקום מגונה, והמחמיר יגנזם, ותבוא עליו ברכה
באתר תוכלו להתרשם ולהזמין טליתות מצמר ומכותנה : טלית צמר למנצח טלית כותנה
© 2024 Harel-stam. All rights reserved.